בס"ד
ה' בשבט, תשע"ד
פרשה כאובה של
הטרדות במקום עבודה. מישהו הבטיח לברר מה קרה שם. הוא חוזר אלי ומספר: שמע, יש אדם
אחד שאחראי על נושא הטרדות מיניות בחברה. הוא עובד סוציאלי, הוא עבר אל כל הקורסים
וההשתלמויות הרלוונטיות, והוא טוען שלא היה כלום.
חפרתי קצת, וגיליתי, כמעט כרגיל, טיוח מכוון, באמצעות הדפוסים הרגילים:
א.
אף אחד לא יודע מה
היה שם.
ב. דה-לגיטימציה של הנפגעת, מהסוג שהשתמש בהם בזמנו הנשיא קצב, שתקף בזמנו
את
המתלוננת המרכזית בתיק נגדו, א' ממשרד התיירות במלים: "היא נכשלה כישלון אדיר
במשרד התיירות. אי אפשר היה לסבול אותה, היא חיפשה כל דרך לפגוע בי. שמעו אותה
אומרת שהיא תגיד שהטרדתי אותה, ושאם תצטרך לשקר כדי להפיל אותי, היא תשקר".
על א' מבית הנשיא אמר שבמשטרה נסגרו נגדה תיקים הקשורים בעבירות חמורות.
השאלה המעניינת היא: מה קרה לאיש המקצוע? הוא אמור להכיר את
הדפוסים האלה, ולא לקחת אותם ברצינות. איך נסחף גם הוא לשותפות לפשע הטיוח?
ובכן, מסתבר שמקצועיות כלל אינה גורם משמעותי בשאלה איזה צד יתפוס
אדם והאם הוא יצדד בתוקף הוא בנפגעת. כבר ראיתי מנהלי עמותות לטיפול בפגיעות
מיניות שמצדדים בתוקף תמורת בצע כסף. ראיתי מנהלים של מרכזי טיפול שנותנים למזכירות הקיבוץ בדיוק את חוות הדעת
שרצתה לשמוע (התוקף יכול להישאר בקיבוץ, רק שישתדל לא להיות בקשר עם הנאנסת).
ראיתי פקידות סעד שנכנעו לאיומים של עברייני המין ותומכיהם, ועוד ועוד.
העובדה שמישהו למד את המקצוע "הנכון", או עבר את הקורסים
וההשתלמויות המתאימים אינה מעלה ואינה מורידה.
שתי תכונות בסיסיות נדרשות ממי שרוצה להיות שותף במלחמה בנגע הפגיעות
המיניות:
- אומץ
לב.
- יושר
אישי.
איש המקצוע שתיארתי למעלה פשוט חסר את התכונות האלה, ולכן, המקצועיות שלו
לא רק שאינה מועילה, היא אף מזיקה. הדיוטות ואינטרסנטים למיניהם נתלים בחוות דעתו
כאילו יש בה מן האמת.
האנשים עם התכונות שהזכרתי
נדירים, לצערי. אבל כאשר אתם רוצים באמת
לדעת מה קרה שם בחדרי חדרים, חפשו אותם, ורק אותם.
שלכם
אודי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה