בס"ד
ליל הסדר נתפס כחג משפחתי. התמונה המקובלת, זו המצוירת בהגדות, היא של משפחה
סביב שולחן הסדר, הקערה לפני ראש המשפחה, וכולם ממתינים לסיפור יציאת מצרים.
לא אחת זוהי תמונה מזויפת. לא כל המשפחות תוכן כברן. הרבה פעמים מתחת
לפני השטח מסתתרים סיפורים מסמרי שיער, סיפורים על גילוי עריות, סיפורים של בגידה,
סיפורים של חשבונות שלא נסגרו, של היעדר תמיכה כאשר זו נדרשה. הזיוף הוא חלק מאורח
החיים שלנו. היחס בין התדמית שאותה אנו מעוניינים להציג לבין התוך אינו בהלימה
מלאה. ועל כן גם תדמית ליל הסדר שלנו אינה בהלימה למה שמתרחש מתחת לפני השטח.
בעבר, ליל הסדר לא היה דווקא חג משפחתי. הוא היה חג של
"חבורה". ההבדל בין "חבורה" לבין "משפחה" הוא ההבדל
בין קרבת נפש לבין קרבת בשר. האחרונה היא שרירותית, ולא תמיד מלווה בקרבת נפש.
כאשר עולמינו יהיה פחות מזויף, בלי דגש כה חזק על התדמית החיצונית, מן הסתם ליל
הסדר יחזור להיות חג של חבורה, של אנשים הקרובים זה לזה נפשית.
אפשר להתחיל בזה עכשיו. אם אתם/ן מתקשים להכיל את הזיוף המשפחתי, תעשו את
ליל הסדר עם אנשים שטוב לכם איתם. אתם ממש לא מחויבים לתמונה הילדותית שמצוירת
בהגדות. חג החירות קורה לכם למרוד במוסכמות החברתיות, ולהיות בני ובנות חורין.
חג שמח
אודי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה