יום רביעי, 21 באוגוסט 2013

ספר המוסר של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית

בס"ד                                                            טו באלול תשע"ג

אתמול נכנסתי לפורום של נפגעי תקיפה מינית, אחרי כמה חודשים שלא ביקרתי שם. אחד הדברים שראיתי הוא שהתקפי העצבות ורגשי האשם של נפגעות ונפגעים הן תופעה מחזורית. אחרי שנדמה לך שנפטרת מהן, ש"קיבלת שכל", הן חוזרות וממלאות אותך תחושת כבדות. אני רוצה להקדיש רשימות אחדות למה שאני מכנה "ספר המוסר של הנפגעים" הספר שאם תיקחו אותו ברצינות יוכל לעזור לכם להשתלט על התקפי השיפוט וההאשמה העצמיים.

משהו על המושג "ספר מוסר". התחלתי ללמוד בישיבה תיכונית בראשיתו של חודש אלול אחד. חודש אלול, בעולם הישיבות, הוא הרחבה של עשרת ימי תשובה. מהר מאד מצאתי את עצמי לומד ספרי "מוסר" כאשר הספר, בה' הידיעה הוא ספר "מסילת ישרים" של המקובל רבי משה חיים לוצאטו. בשונה מספרים אחרים, הספר הזה לא אומר לך כמה אתה לא בסדר, אלא מנסה להקנות כלים לדרך חיים של התפתחות רוחנית עקבית. אחד המשפטים תפס אותי, עד שהעתקתי אותו ושמתי בארנק, כמוטו לחיים – "כי כל ענייני העולם בין לטוב בין לרע הנה הם ניסיונות לאדם. העוני מצד אחד והעושר מצד אחד... השלווה מצד אחד והייסורים מצד אחד, עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור, ואם יהיה לבן חיל וינצח המלחמה מכל הצדדים, הוא יהיה האדם השלם". אהבתי את הביטוי  "מלחמה". מטיבי אני לוחם. יש בעולם רוע. חלקו קיים מחוץ לנו, וחלקו מופנם על ידינו ומנסה להרוס אותנו מבפנים. אי אפשר להתעלם מן הרוע הזה. התעלמות תאפשר לו להשתלט עלינו. אם אנחנו רוצים לנצח אותו, ולא לתת לו להשתלט על חיינו, אין לנו ברירה אלא להילחם בו.
במשך הזמן שמתי לב, שכאשר אני מנסה להעביר את המסר הזה, הוא נהדף על ידי השומעים. "מלחמה" הוא ביטוי קשה. יש לו הקשר שלילי. זהו מושג שכאשר הוא מוכנס לתוך השיח הוא לא מצליח לחדור את השומע. מה שבכל זאת אקח מתנועת המוסר הוא את הצורך להיות כל הזמן עם היד על הדופק. אין די בקריאת ספר מוסר פעם אחת. הספר "מסילת ישרים" היה מונח על שולחנם של תלמידי חכמים והם היו מעיינים בו תדיר.
הספר שאני רוצה להציע לכם/ן הוא כזה שמציע דרך חיים המתאימה במיוחד לנפגעים. מדובר בספר "ארבע ההסכמות". דון מיגואל רואיס, מחבר הספר, מגלה לנו שבאמצעות ארבע הסכמות פשוטות, ארבעה הסכמים שנעשה עם עצמנו, אנחנו יכולים לשפר את איכות חיינו לאין ערוך. אבל את ההסכמים הללו צריך לכבד לאורך כל מהלך החיים. נדרש להפוך אותם להרגלים. אין מדובר בטרנד חולף. מדובר בדרך חיים שאדם מסגל לעצמו. זה מתחיל בתובנה הבאה:
"בתודעתנו קיים דבר מה השופט כל אחד וכל דבר, כולל מזג האוויר, הכלב, החתול – הכול. השופט הפנימי משתמש במה שנמצא בספר החוקים שלנו (כל האמונות שהפנמנו מעולם המבוגרים בילדותנו), כדי לשפוט כל מה שאנו עושים או איננו עושים, כל מה שאנו חושבים או איננו חושבים, וכל מה שאנו חשים או שאיננו חשים. הכול נשלט בידי רודנותו של שופט זה. בכל פעם שאנו עושים דבר מה המנוגד לספר החוקים, השופט פוסק שאנו אשמים, שעלינו להיענש, שעלינו להתבייש. כך קורה פעמים רבות ביום, מידי יום, במשך כל ימי חיינו.
קיים בנו חלק נוסף, המקל את השפיטה. חלק זה נקרא הקרבן. הקרבן נושא את האשמה והבושה. זהו החלק שבנו האומר: 'אני מסכן, אני לא מספיק טוב, אני לא מספיק אינטליגנטי, אני לא מספיק מושך, אני לא ראוי לאהבה, אני מסכן'. השופט הגדול מסכים ואומר: 'כן, אתה לא מספיק טוב'. וכל זה מבוסס על מערכת אמונות שמעולם לא בחרנו להאמין בהן. באמונות טמונה עוצמה כה רבה, שגם אחרי שנים רבות, כשאנו נחשפים למושגים חדשים ומנסים להחליט בעצמנו, אנו מגלים שהן עדיין מושלות בנו...
השופט מגנה, והקרבן נושא באשמה ובעונש. אך מי אומר שיש צדק בחלום הזה? צדק אמיתי משמעו לשלם פעם אחת בלבד על כל טעות. חוסר צדק אמיתי משמעו לשלם שוב ושוב על כל טעות. כמה פעמים אנו משלמים על טעות אחת? אלפי פעמים. האדם הוא החיה היחידה על פני האדמה המשלמת אלפי פעמים על אותה טעות. כל שאר החיות משלמות פעם אחת על כל טעות שהן עושות. אך לא אנחנו. אנחנו ניחנו בזיכרון חזק. אנו עושים טעות, שופטים את עצמנו, קובעים שאנו אשמים, ואז מענישים את עצמנו. אם הצדק קיים – די בכך; איננו צריכים לעשות זאת שוב. אך בכל פעם שאנו נזכרים, אנו שוב שופטים את עצמנו , אנו שוב אשמים, ואנו מענישים את עצמנו שוב, ושוב, ושוב"....
זהו המקום שרוב האנשים נמצאים בו. אצל נפגעי תקיפה מינית המקום הזה כואב במיוחד, מפני שההאשמה העצמית חריפה יותר, השיפוט חד יותר והצד הקרבני שבאישיות הולך עם זה רחוק יותר.

אז אנא, פשוט קנו את הספר (אני לא מקבל אחוזים), והתחילו לעבוד. זה לא במקום טיפול, אבל זה יכול לבוא בנוסף, ולתת לנו את הכוח לשלוט הן בשופט והן בקרבן, שתי דמויות המנסות להרוס אותנו מבפנים.

שלכם
אודי


2 תגובות:

  1. אתה מתכוון לספר הזה?

    https://docs.google.com/viewer?url=http%3A%2F%2Fwww.wtt.co.il%2Fvar%2Fad%2F6601%2F423997-%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%2591%25D7%25A2%2520%25D7%2594%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%259B%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25AA.pdf

    השבמחק
  2. זה תקציר שלו, לטעמי לא מאד מוצלח. משתמשים בספר הזה ב coaching (כמו שמשתמשים בספרי הצלחה אמריקנים), אבל יש בכך החמצה של העומק שבו. גם הכותרת של המדריך הזה מציגה את האינטרס לקרוא אותו כ"חופש אישי". אני מדבר על משהו אחר, צורת חיים נכונה יותר, הרמונית יותר. לכן השוויתי אותו לספרי מוסר.
    הקטע עם החלומות הוא הפחות משמעותי בעיני, אבל אולי אני מפספס משהו.

    השבמחק