בס"ד כד
באלול תשע"ג
בעוד כמה ימים
מתחילה שנה חדשה. האמונה היהודית רואה בשנה החדשה דף חדש. זוהי תקופה שבה אנחנו
מקבלים תפקיד חדש בחיים; במסגרת המסלול של התפתחות העולם, ואנחנו מקבלים משאבים
חדשים, הקשורים לתפקידנו החדש. זה הזמן המתאים להסיר מעלינו מגבלות שלא נותנות לנו
להתקדם. מגבלה משמעותית היא "כישוף המלים".
למלים יש כוח.
"במהלך תקופת האילוף שלנו, הורינו ואחינו השמיעו את דעתם עלינו מבלי לחשוב
כלל. האמנו בדעות האלה וחיינו לפיהן, ואם משמעותן הייתה שאיננו מוכשרים בשחייה,
בספור או בכתיבה, כך היה. מישהו מחווה דעתו ואומר: תראו איזו נערה מכוערת. הנערה
שומעת, מאמינה שהיא מכוערת, וגדלה עם הרעיון הזה. אין זה משנה עד כמה היא יפה; כל
עוד היא מסכימה לכך, היא תאמין שהיא מכוערת ותנהג לפי אמונה זו. זה
"כישוף" שהוטל עליה" (ארבע ההסכמות).
על הנפגעות
והנפגעים הוטלו בדרך כלל "כישופים" רבים. "אני אשמה (הכול
נכון גם בלשון זכר) במה שקורה לי", "אני טמאה", "אני לא שווה",
או "אני שווה רק אם מישהו מהמין השני מסתכל עלי". "ה' שונא
אותי". את כל הכישופים הללו שמעתם והפנמתם. עכשיו אתם גם מאמינים ומאמינות
בהם. הם הופכים להיות הסכמים שלכם עם
עצמכם – מי שנפגע הוא אשם, וטמא. אני נפגעתי, ולכן אני אשם וטמא. ההתייחסות אל
עצמי מלאה שליליות, רוע, ושנאה עצמית, והכול, בלי שום קשר למציאות הממשית. רק
מלים.
אפשר לטפל בכל אחת
מהאמונות האלה בנפרד, אבל זה אורך המון זמן. דון מיגואל רואיס מציע הסכם חלופי
גורף שכל אדם שיעשה אותו עם עצמו, ישתחרר מכבלי כישוף המלים הרעות. ההסכם מכונה "לשמור
על טוהר המלה". לשמור על טוהר המלה משמעו לא להשתמש במלים נגד עצמכם
ונגד האהובים עליכם.
"במשך שנים רבות
ספגנו את הרכילות והכישופים ממלים של אחרים, אך גם מהאופן שבו אנו משתמשים במלים
בנוגע לעצמנו. אנו מדברים לעצמנו בקביעות, ורוב הזמן אנו אומרים דברים כמו: אוף,
אני נראית שמנה, אני מכוערת, אני מזדקן, אני מקריח. אני טיפש, אני אף פעם
לא מבין שום דבר. אף פעם לא אהיה מספיק טוב,
ולעולם לא אהיה מושלמת" (ארבע ההסכמות).
ההסכם החדש משמעותו היא
שאתם אומרים על עצמכם/ן רק מלים טובות. אתם משתמשים במלים בדרך הנכונה. אמרו
לעצמכם כמה אתם נפלאים, עד כמה אתם מוצנלחים, עד כמה אתם אוהבים את
עצמכם. זה יכול להוביל אתכם לחופש אישי, להצלחה, ולחיים מלאי עוצמה. בהתחלה
אתם עלולים לתפוס את עצמכם עדיין שבויים בכבלי ההסכם הישן, ואומרים על עצמכם
משפטים שליליים. כדאי פשוט למחוק את משפטי
השלילה האלה. אחרי שאמרת לעצמך: איזה טיפש אני, אתחל מחדש ואמור לעצמך: לא נכון,
אני חכם. לא היו לי כל הנתונים, אבל בפעם הבאה אוודא שאני מקבל את כל המידע.
אפשר לתרגל את זה עם
חבר או חברה טובים, שאומרים עליכם כל הזמן דברים טובים, ואתם מחזירים להם באותו
מטבע. הם גם שומרים עליכם שלא תיפלו להסכמים הישנים של כישוף המלים.
זהו הרגל שדורש מאמץ
בהתחלה, אבל אחר כך הוא הופך לדרך חיים, כזו שתהפוך את חייכם מגהינום לגן עדן.
אנא, התחילו עכשיו.
שלכם
אודי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה