בס"ד
י' מרחשוון
תשע"ג
לפני
שנים אחדות, התלוננה אם, באחד הישובים ביש"ע, שה"מלמד" בתלמוד תורה
פגע מינית בבנה הקטן. התגובה, הן של רב הישוב, והן של התושבים, הייתה סוג של
"שב ואל תעשה". אנחנו לא יודעים, הוא מכחיש וכדו'.
כמי
שמיישיר מבט אל המציאות העגומה, לפיה הסטטיסטיקה של כמות הפגיעות המיניות (אחד מכל
ששה ילדים) אינה משתנה ממגזר למגזר, הבעתי בקיר הפייסבוק שלי את החשש שה"מלמד" הזה ינצל את התגובה
הרופסת בכדי להמשיך ולפגוע בילדים נוספים.
בעקבות
זאת, שלח לי זקן אחד, שבילדותו נפגע מינית אף הוא, את המכתב הבא (אני מעתיק מלה
במלה):
"כבוד הרב שלום.
קראתי את הבלוגים שלך, ואני
מנסה ללמד עליך זכות, אולי אתה איש תמים, אולי קצת מוגבל שכלית ו/או התפתחותית
ו/או משהו כזה.
אם לא נעלבת ואני מקווה שלא,
הרי לא מדובר פה בהאשמה אישית אלא סוג של תהיה לנוכח הדברים אותם אתה כותב. מה
שכן, אלו יוכלו להוות לך הגנה בפני בית דין של מטה ואולי גם בפני בית דין של מעלה,
כשכתבת בזהירות מרובה מידי על דברים שצריכים לצעוק.
אל תבין אותי לא נכון, אני
לא חושב שכל אדם שיש עליו חשש במעשה זה או אחר יש צורך לסתום את הגולל על כל
אפשרות של חזרה בתשובה או חזרה לחיים נורמטיביים.
אבל חשש לא צריך להיכתב בפייסבוק חשש צריך לצעוק.
אבל חשש לא צריך להיכתב בפייסבוק חשש צריך לצעוק.
אתה שואל את עצמך: 'מי זה האידיוט
הזה... מה הוא יודע. אני צועק, אם הוא מכיר אותי הוא יודע שאני איש שצועק בשקט'.
לפי מה שהבנתי מהדברים שלך
מדובר בפגיעה בילדים, ילדים לא יודעים לצעוק. הם לא מבינים שהם צריכים לצעוק בפרשת כי תצא נאמר:
וְאִם-בַּשָּׂדֶה יִמְצָא
הָאִישׁ, אֶת-הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה, וְהֶחֱזִיק-בָּהּ הָאִישׁ, וְשָׁכַב
עִמָּהּ: וּמֵת, הָאִישׁ אֲשֶׁר-שָׁכַב עִמָּהּ—לְבַדּו. וְלַנַּעֲרָ לֹא-תַעֲשֶׂה
דָבָר, אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת: כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ,
וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ--כֵּן, הַדָּבָר הַזֶּה. כי כִּי בַשָּׂדֶה, מְצָאָהּ; צָעֲקָה, הַנַּעֲרָ
הַמְאֹרָשָׂה, וְאֵין מוֹשִׁיעַ, לָהּ.
הילד יום אחד יקום ויצעק...
אם יהיו לו כוחות נפשיים הוא יצעק וצעקתו תהדהד ותושיע ילדים אחרים שלא צועקים. אך
יש סיכוי שאין לו כוחות נפשיים והוא לא יצעק הוא יזעק זעקה קשה משאול ואין מי
שיושיע.
על כן, את פתח לו, זעק את
הצעקה שאין הוא יודע לצעוק ברמת הצעקה שהוא היה אמור לצעוק, לא עשית זאת עמדת על
דם רעך".
המכתב הזה טלטל אותי.
בעקבותיו כתבתי מכתב ארוך לרב של אותו ישוב, אודות תפקידו של רב במצבים האלה. לא
קיבלתי תגובה...
שלכם
אודי