בס"ד
מוצ"ש, ז אדר ב, תשע"ד
מן הסתם שמתם לב שלאחרונה אני כותב פחות בבלוג הזה, מפני שאני עסוק,
וגם מפני שנדמה לי שעיקרי הדברים כבר נכתבו, ועכשיו הגיע הזמן לעשות, ולהפסיק
לדבר.
שתי נקודות בקשר לכך:
ראשית, אם יש נושאים שאתם, הקוראים, רוצים שאתייחס אליהם, שלחו לי
מייל, או תגובה (בבלוג יש אפשרות לתגובה אנונימית).
נושא שני, פעם בשבוע אני מקבל מפייסבוק הודעה:
"לא ביקרת ב-הרב של הנפגעים לאחרונה וישנן כמה פעולות מהירות
שתוכל/י לבצע כדי לעורר עניין בדף שלך".
התשובה לפייסבוק היא שהבלוג לא נועד להפצה המונית. השבת התחלתי ללמוד
עם אחד מילדי את ספרו של הרמב"ם "מורה הנבוכים". בין הפתיחה להקדמה
יש קטע שבו מנחה הרמב"ם את הקורא, באמצעות כללים אחדים, איך לקרוא את הספר.
לסיכום הקטע הוא כותב:
"אני הגבר אשר אם נסגר סביבו הדבר, וצר לו המעבר, ולא אמצא עצה
ללמד אמת שהוכח, אלא על ידי כך שיתאים למעולה אחד ולא יתאים לעשרת אלפים סכלים,
הריני מעדיף לאומרו בשבילו, ולא אחוש לגינוי אותם ההמון המרובים".
אמירות מסוימות מובנות רק ליחידים. קיימת סבירות גבוהה שמי שאינם
מבינים אותן יגנו אותן. אני לא מתרגש ממספרים, אומר הרמב"ם. די לי בכך שיש
אחד שמצא תועלת במה שכתבתי.
גם אני...
שלכם
אודי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה