יום שני, 1 ביוני 2015

על מה ולמה שיתפתי את הסטטוס נגד הרב הצבאי הראשי

בס"ד


אתמול שיתפתי סטטוס שבו נכתב:  
את מי אירח הרב הצבאי הראשי בשבועות ביישובו נווה?
הרב מוטי אלון שהעביר שיעור ביישוב, ולא היה פוצה פה ומצפצף.
האם שאל את עצמו הרב הצבאי הראשי איזה מסר הוא שולח בכך? מהי אחריות ציבורית? מהי התנערות ממעשים העולים כדי עבירת מין?
בעקבות זאת, כותב לי אחד מתלמידיי בעבר:
אני מבין את הצורך להוקיע את אלו שפגעו. אך האם ישנו צורך להוקיע גם את כל מי שמרחם עליהם או בא עימם במגע? אני חושב על סיפורי הגבורה על רב האסורים שגדלנו עליהם, ודווקא פה אני רואה שהרב יוצא בחריפות נגד הרבצ"ר.
ובכן, למעשה, הרבצ"ר כשלעצמו אינו מעניין אותי. אני מבין שהוא מצדד בגישתו של הרב דרוקמן לפיה יש לעשות הכול, כולל הכול, בכדי לטאטא פגיעות מיניות אל מתחת לשטיח. הנקודה היא אחרת לגמרי – מהי החוויה של הנפגעים כתוצאה מן הלגיטימציה לה זוכה עבריין המין המורשע שפגע בהם? כל ירושלים מלאה בנפגעי הרב אלון. כל מתן לגיטימציה בצורה כזו היא רמיסת הנפגעים. קולם של הנפגעים צריך להישמע, ואני לוקח על עצמי להשמיע את הקול הבריא הזה בצורה צלולה.
הדבר נכון בכל פשיעה שיש בה קרבנות. אתמול, זמן מה לפני כן, נשאלתי האם נכון ללכת לחתונה של מי שככל הנראה קיים רומן בהיותו נשוי, אחר כך התגרש, ובחתונה הוא בעצם מממש את אותו רומן. לכאורה, זכותו של כל אדם להתחתן ולהתגרש כרצונו. אבל האם נכון ללכת לחתונה המתקיימת תוך התעלמות מדמעותיה של גרושת החתן? השבתי שאני לא הייתי הולך. מעשה שדורך ורומס את הקרבנות, גם אם אין בו איסור אחר, הוא עוול כלפי הקרבנות.
במשך לא מעט שנים הרב מן-ההר, מי שהיה רבה של שכונת בית וגן בירושלים, לא הקים סוכה בחג הסוכות, בגלל התנגדותה של שכנה אלמנה. אשתו הרבנית טענה שאין כל צדק בהתנגדות הזו של השכנה, אבל הוא השיב: איך אני יכול להקים סוכה על דמעותיה של אלמנה?
איני יודע איך הרבצ"ר יכול לערוך תיקון ליל שבועות על דמעותיהם של נפגעי הרב אלון. ברור לי שהתפיסה הכוחנית הזו אינה תואמת את המוסר היהודי. המודל של רבותינו היה מתחשב הרבה יותר.
שלכם
אודי


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה